הגעתי לחווה ממש במקרה.
חזרתי מהסבב הראשון, כפי שנקרא אז, לאחר 165 ימים שהחלו ב־7 לאוקטובר 2023 ונמשכו והוארכו שוב עד אמצע אפריל 2024, לא כפי שתכננתי. סובלת פציעה פיזית, אך הרבה חמור מכך, פציעה נפשית מורכבת וקשה, מלאת מעט אירועי קצה שנחרטו עלינו לנצח.
אשתו של הבוס שלי, המליצה לי לקחת את חלק מהפעילות שרק נפתחה, לאחר שנודע לה מה מצבי וחפצה לפעילות בחווה, בהנחיה כי הפעילות תיטיב עימי, תיתן לי סיבה לקום בבוקר, אך חלק מהפעילויות שונות ומגוונות ומעל הכל, אחיה מוקף באנשים, לוחמים כמוני אשר מתמודדים עם שדים דומים לשלי ואחיה חלק מקבוצת השווים הזו.
אם לומר את האמת, בתחילה ממש לא רציתי להגיע לחווה, אני עושה לא מעט תהליכים פיזי ונפשי בבית הלוחם ובבית חולים, “ואיפה אדחוף עכשיו עוד יום, של פעילויות עם אנשים, שאת עצמי אין לי כל כך לראות במראה, עד שיש לי יום פנוי להיסגר בבית לבד”…
בדיעבד הסתבר לי, כי מהטילפון של אסף וחן לא רק אני קיבלתי, אלא גם הם קיבלו את שלי, ומשהו בלב הבוס התמלא לשיחה ממני. אני מצידי הייתי חייב להתקשר לאחד מהם, כי בשבילי הכבוד הרב שאני רוכש לבוס שלי, בשביל שאוכל לומר לו את מה שיש לי להגיד, הוא גדול עלי, ולא התחייבתי לכולם, מלבד להגיע לבקר פעם שעברו בסביבה.
לאחר שבועיים, חן התקשר אלי, וזימן אותי ליום פתוח שעושים בחווה, בלי התחייבות, רק לראות את החווה.
באקט של התעלות נפשית, מצאתי את עצמי נוסע לכתובת שחן שולח לי והגעתי לשדות ים.
מודה אני במקום הנכון, פותח את השער ואיר לומד, התאהבתי! איך שהשער נפתח התגלה לעיני מקום אחר, מלא בעלי חיים, חוות סוסים מדהימה כלבים משחקים חופשי, בעלי כנף, צבעים, חומרים, תכנים… גן עדן שלם, שמשכיח את רעשי העולם החיצון, ומחזיר רוגע אמיתי.
נהנתי לעצמי ברגע חיוך ציני, וחיפשתי את בעל הבית להכרות ראשונית ובכלי מחייבת כמובן.
פגשתי לראשונה את מי שחיכו לי את אסף, שני אנשים עם לב ענק, שכל העומד נגדם זה טובה המשתתפים ובעלי החיים, שמסתבר שגם בעלי החיים כמו התריכים, מתמודדים עם קשיים פיזים ונפשיים ומוצלים על ידי חן ואסף בחווה.
מהיום הראשון והובלתי מחוייב בחווה שלי, לא פספסתי אף פעילות בחווה, ושיא השבוע שלי התנקז ליום הפעילות שלי בחווה.
פעילויות שונות ומגוונות, טיפול קבוצתי, תאי־צ’י, קלניקה טיפולית, סדנאת אלתור, יוגה תרפיה, גרנות, סוסים ועוד.. והכל עם הכוונה מקצועית וכלכלת של חן ואסף ואיר, הפסיכולוג המלווה.
היום, לאחר 10 מפגשים, וממש לקראת סוף המחזור הראשון, אני יכול לומר בפה מלא כי אני שמח על הזכות שנפלה בחלקי להיות חלק מקהילת החווה המתהווה, לקחת חלק בפעילויות מגוונות ששלא החווה לא הייתי חושב בכלל לנסות, ויותר מהכל, להבין שאני לא לבד, שיש מי שמבין אותי גם רק במבט, אין לי מקום לברוח לאן שלא צריך, אוזן קשבת ואני לא חייב להסביר את עצמי כלל, לפי מילות השיר: “Come as you are”
תודה לכם חן ואסף, על הימים המבורך הזה!
מי יתן ותמשיכו לסייע לעשות רבות ולטעת תקוות קטנות באנשים עם בעיות גדולות, שמראות וחוויות מהמלחמה גרמו להם לאבד את האמונה באנשים אחרים ובעצמם…
תודה!
איתי ד.
חוות חוזרים לחיות,
מחזור 1, אוקטובר 2025