במשך תקופה ארוכה חיפשתי מקום שמשלב עשייה עם משמעות אמיתית. כשהגעתי לחווה לראשונה, לא ידעתי עד כמה המפגש הזה יהפוך לחלק בלתי נפרד ממני. ההתנדבות בחווה היא עבורי הרבה מעבר לעזרה, זו תחושת שליחות שמתחילה ברגע שאני נכנסת בשער. יש

לפני כשנה חברה טובה אמרה לי: "תשמע, יש חווה לטיפול בלוחמים ולוחמות שמתמודדים עם קשיים שאחרי הלחימה. הם מחפשים מישהו שיבנה להם כלבייה, וזה נראה לי תפור עליך…" הלכתי לראות במה מדובר. שם פגשתי את אסף וחן, מייסדי עמותת "חוזרים

חברות וחברים יקרים,  אני שמח מאוד לבשר כי חצינו את קו ה-100 מטופלים בחווה, שזה פשוט לא נתפס בהתחשב בזה שאנחנו פעילים רק כעשרה חודשים. אנחנו גדלים כל יום, לפני שבוע נפתחה קבוצת הנשים השנייה של העמותה (אנחנו הראשונים בארץ

תודה שאתם חלק ממשפחת "חוזרים לחיות". 

יום שבת, שעון מעורר על 05:30. הזמן היחיד בשבוע שאני לא מעבירה לנודניק. אני מגיעה לחווה לפגוש את הכלבים שחולצו מכפרים או ניצלו מזריקת מוות בדקה ה-90, ויוצאת איתם לטיול בוקר לאורך החוף. שם, מול הים, במבט שלהם, יש ניצוץ

בשנים האחרונות נדדתי הרבה בעולם, מתוך רצון למצוא תחושה של בית.  למדתי, התנדבתי וטיפלתי במאות בעלי חיים בחוות הצלה בעולם ועל הדרך הכרתי המון אנשים, שהפכו להיות החברים הכי טובים שלי ותמיד ידעו שלא משנה איפה אני אהיה – אני

חברות וחברים יקרים,  איזה חודש עבר עלינו. לאחר סיום שנה חזק מאוד עם האירוע הענק והמפגש עם אודי כגן, השנה החדשה התחילה אפילו חזק יותר. שמח לספר שהרבה מאוד מצטרפים אלינו. מתנדבים, מתמודדים ומתמודדות וגם בני המשפחות שלהם.  נחמד מאוד