כמו כולם, עקבנו בנשימה עצורה אחר חזרת החטופים והתרגשנו עד דמעות.
באותה נשימה, לא שכחנו ולא נשכח את אלו שלא.
ובתוך המציאות הזו, אנחנו בחווה מרגישים מחויבות גדולה מתמיד להמשיך ולעזור לכל חייל או חיילת, בסדיר או במילואים, שחזרו מהמלחמה, אבל עדיין לא באמת חזרו.
הפעילות בחווה רק הולכת ומתרחבת ואיתה גם התחושה שאנחנו מצליחים לעזור ליותר ויותר.
המחזור הראשון המלא סיים שלושה חודשי פעילות מרגשים במיוחד.
התגובות שקיבלנו חיממו את הלב – כל המשתתפים דיווחו על תחושת שייכות, חיבור וכוחות מחודשים, גם בפן החברתי וגם בפן הנפשי.
מפגש הסיום היה כל כך עוצמתי, עד שהקבוצה החליטה להמשיך ולהיפגש בחווה גם אחרי תום התכנית, כמסגרת חברתית קבועה. קראו בהמשך המייל את המילים החמות של יפתח, אחד מחברי הקבוצה.
בחודש נובמבר אנחנו פותחים שני מחזורים חדשים במקביל – אחד מהם יוקדש לנשים בלבד, מתוך צורך אמיתי שעלה מהשטח ומחוסר מענה מספק קיים.
בנוסף, ייפתח מחזור ראשון של תכנית "הורים, מתמודדים", המיועדת להורים למתמודדים עם פוסט טראומה. תכנית זו תאפשר גם להם מקום לשתף, להבין, ולמצוא חיבור ותמיכה הדדית (עוד פרטים בהמשך המייל) .
לצד הפעילות הטיפולית, התחלנו ביוזמה חדשה ומרגשת – ערבי יום ראשון בחווה, שנועדו לחזק את הקשרים החברתיים בין המשתתפים.
הראשון שנרתם להגיע הוא השף אסף גרניט, שיבוא לשוחח איתנו בגובה העיניים על הצלחות, כישלונות, ואיך ממשיכים קדימה. נסיים את המפגש בארוחת ערב משותפת סביב שולחן אחד – כי לפעמים גם שיחה טובה ואוכל טוב הם חלק מהטיפול.
בחול המועד סוכות פתחנו את שערי החווה למשפחות ומבקרים, שנהנו מהדרכות על בעלי החיים, מדורה ובית קפה קטן. הכנסות מהביקורים מסייעות לממן את המשך הפעילות שלנו – ואנחנו מודים לכל מי שהגיעו, תרמו, תמכו ופרגנו.