מה ניתן בכל זאת לעשות בימים קשים שכאלה? מן הסתם פריצה של מלחמה חדשה מעוררת טריגרים ומייצרת מתח.  לכל אחד יש את דרכי הפעולה שמסייעות לו להקלה והרגעה.  שני כלים חשובים להתמודדות עם מצבים כאלו בימים הקרובים הם : 1.

יש הבדל מסוים באופן שבו נשים וגברים חווים פוסט טראומה, אבל האמת היא שאין דרך אחת “נכונה” להגיב לטראומה. באופן כללי נשים נוטות יותר לחוות את הפוסט טראומה דרך הגוף והקשר: חרדה, דריכות גבוהה, קשיי שינה, הצפה רגשית, ולעיתים גם

חברות וחברים יקרים,  רציתי לספר לכם על כל הפעילות הנפלאה שקורית בחווה.  רציתי לספר לכם על שני כלבים ושלשוה חמורים חדשים שהצלנו.  רציתי לספר לכם על שני הסוסים הראשונים בחווה, עיוורים מהתעללות אכזרית, שמצאו בית חדש אצלנו ונראה שסוף סוף

במשך תקופה ארוכה חיפשתי מקום שמשלב עשייה עם משמעות אמיתית. כשהגעתי לחווה לראשונה, לא ידעתי עד כמה המפגש הזה יהפוך לחלק בלתי נפרד ממני. ההתנדבות בחווה היא עבורי הרבה מעבר לעזרה, זו תחושת שליחות שמתחילה ברגע שאני נכנסת בשער. יש

לפני כשנה חברה טובה אמרה לי: "תשמע, יש חווה לטיפול בלוחמים ולוחמות שמתמודדים עם קשיים שאחרי הלחימה. הם מחפשים מישהו שיבנה להם כלבייה, וזה נראה לי תפור עליך…" הלכתי לראות במה מדובר. שם פגשתי את אסף וחן, מייסדי עמותת "חוזרים

חברות וחברים יקרים,  אני שמח מאוד לבשר כי חצינו את קו ה-100 מטופלים בחווה, שזה פשוט לא נתפס בהתחשב בזה שאנחנו פעילים רק כעשרה חודשים. אנחנו גדלים כל יום, לפני שבוע נפתחה קבוצת הנשים השנייה של העמותה (אנחנו הראשונים בארץ

תודה שאתם חלק ממשפחת "חוזרים לחיות". 

יום שבת, שעון מעורר על 05:30. הזמן היחיד בשבוע שאני לא מעבירה לנודניק. אני מגיעה לחווה לפגוש את הכלבים שחולצו מכפרים או ניצלו מזריקת מוות בדקה ה-90, ויוצאת איתם לטיול בוקר לאורך החוף. שם, מול הים, במבט שלהם, יש ניצוץ